ברוס ג'ון פאן לי, ידוע בשם ברוס לי (באנגלית: Bruce Lee), היה אמן לחימה גדול, פילוסוף ושחקן קולנוע מפורסם. לי, נולד ב-27/11/1940 בסן פרנסיסקו, קליפורניה בתקופה שמשפחתו נסע לארצות הברית בשל עבודתו של אביו של ברוס. המשפחה חזרה להונג קונג, שם, ברוס לי החל את לימודיו באומנויות הלחימה. ברוס, היה מעורב בהרבה קטטות עם כנופיות, ובגיל 18 עזב לארץ מולדתו בשל חשש לבעיות עם המשטרה המקומית. ברוס לי החל את אימוניו באומנות הלחימה ווינג צ'ון עם מורו יפ-מן בגיל 13. למרות האמירה הזאת, ברוס, נהג להגיד שאבא שלו היה מורו הראשון מכיוון בילדות לימד אותו טאי-צ'י. ברוס היה מעורב בהרבה קרבות רחוב, ולכן התנסה בשיטות שונות על מנת ללמוד היטב את הקרב. עם הגעתו לארצות הברית, לי המשיך באימוניו, אך המשיך במקביל להתנסות בכל אומנות לחימה אחרת על מנת להרחיב את הידע וגם את מעגל הטכניקות שלו, וכך לקבל בנוסף, זווית ריאה שונה. באותם הימים, המתאמנים בשיטות השונות היו יריבים, וכל אחד עסק בלהגן על שיטתו תוך אמירות כמו "הסגנון הלחימה שלי הוא טוב יותר כי מקורו מיפן". בשונה מכך, לי, אהב לשתף את הידע שלו והניסיון עם המורים הטובים שפגש בחייו, ללא קשר לרקע שלהם (סינים, יפנים, אמריקנים), וכמובן מצא תמיד משהו ללמוד מהם. בין היתר למד ג'ודו, התאמן יחד עם אגדת הטאקוונדו באמריקה ג'ון רי, אלוף הקראטה, צ'אק נוריס, שהפך לתלמידו ועוד הרבה מתאמנים שהינם פחות מוכרים.

הפקות הסרטים בהן השתתף בהוליווד ובהונג קונג, העלו את אומנויות הלחימה הסיניות לפופולריות רבה בשנות השבעים של המאה העשרים. באמצעות סרטיו, ניסה לא רק להראות את יופי של התנועות ויעילותן, אלא גם לפרוץ את הגבולות לעולם המערבי ולגלות את הפילוסופיה הסינית שמאחורי האגרופים והבעיטות. אומנם ברוס לי לא היה היחיד שעסק בהפקת סדרות וסרטים חדשניים הקשורים באמנויות לחימה באותה העת, הנגישות היתרה של ברוס לי לקהל המערבי, גרמה לכך שסרטיו זכו לתפוצה ופופולריות רבה הרבה יותר מהאחרים, והשפעתו התרבותית הייתה נרחבת במיוחד. סגנון הסרטים נתן את הטון לאופיים של סרטי אמנויות לחימה רבים שבאו לאחריהם, כמו סרטי ג'קי צ'אן, וואן דאם ועוד.

​

​

נקודות זמן חשובות בחיים של ברוס לי (1940-1973) / דמיאן מינה

​

להלן, תמצאו מידע תמציתי אודות "הדרקון הקטן", כפי שכונה ברוס לי מילדותו,  עם נקודות זמן חשובות בחייו. על מנת להבין את התפתחותו האישית של לי, שהשפיעה בסופו של דבר על הקידום ועל הפופולאריות של אומנות הקרב, מומלץ לעיין בביוגרפיה של ברוס, שמציינת את עיקרי מעשיו ונקודת מפנה חשובה בחייו.

​

1940 – ברוס ג'ון פאן לי נולד בסן פרנסיסקו, קליפורניה בתאריך 27/11/1940, בתקופה שמשפחתו נסעה לארצות הברית בשל עבודתו של אביו של ברוס שהיה שחקן באופרה הקנטונזית. מיד לאחר סיום ההופעות, המשפחה חזרה להונג קונג. לי הופיע בסרט הראשון כתינוק בן פחות משלושה חודשים. מגיל עשר, הפך ברוס, לשחקן הראשי שכיכב ביותר מעשרה סרטים עד גיל 18 בהונג קונג.

​

1953 – תחילת הדרך בקונג פו. האימונים הרשמיים באומנויות לחימה החלו בגיל 13 בבית הספר לווינג צ'ון של המאסטר הידוע יפ-מן.

​

1958 – ברוס זוכה במקום ראשון בתחרות ריקודי צ'א, צ'א, צ'א. כמו כן, הוא מקבל מקום ראשון באליפות אגרוף מבין 12 מועדונים מהונג קונג.

​

1959 – בגיל 18, לי נדרש לעזוב לארץ מולדתו בשל חשש לבעיות עם המשטרה המקומית.

​

1960 – מתאמן קראטה מטיל ספק על זוויות הריאה שברוס מציג במהלך הופעה, בהקשר לאומנויות הלחימה, וקורא עליו תיגר. לאחר מספר פעמים של אי התייחסות מצדו של לי, הוא מאבד את הסבלנות ומסכים להילחם ללא חוקים. אחרי ניצחונו של ברוס לי, כעבור 11 שניות, הלוחם השני מבקש להפוך לתלמידו של ברוס.

​

1961 – ברוס מתחיל ללמוד פילוסופיה באוניברסיטה. הוא ממשיך באימוניו, אך במקביל מנסה ללמוד שיטות אחרות של לחימה.

​

1963 – לי מבצע מספר הדגמות בתחרויות קראטה וחלק מהצופים מצטרפים לשיעורים. בנוסף, לי, מוציא לאור את ספרו, היחיד שפירסם בחייו. ברוס פותח שיעורי קונג פו באופן רשמי ובאחד השיעורים מכיר את לינדה, אישתו לעתיד. באותה שנה מבקר ברוס את המשפחה והחברים בהונג קונג.

​

1964 – פתיחתו של המכון ג'ון פאן גונג פו באוקלנד, קליפורניה בו לומדים יחד אמריקאים, לבנים, שחורים, אסיאתיים ללא אפליה כלשהי על רקע לאומני או דתי. הרעיון של לי היה לפתוח רשת של בתי ספר להגנה עצמית בכל אמריקה ולכן הוא מחליט לעזוב את לימודי הפילוסופיה באקדמיה ולעסוק אך ורק באימוניו ובהדרכה. לינדה וברוס מתחתנים, למרות התנגדותה של אמה של לינדה, והזוג עובר לבית של חברו ותלמידו, ג'ימס לי.

 כמה חודשים לאחר מכן, הקהילה הסינית בארצות הברית דרשה מלי להפסיק מיד ללמד "זרים" קונג פו. לי, נדרש לנצח בקרב נגד לוחם שנבחר על ידי גדולי המאמנים הסיניים באמריקה. הוא מנצח בפחות משלוש דקות אך מתחיל להבין שהשיטות הקלאסיות מוגבלות ואינן יעילות. בהמשך לכך, לי מתחיל לפתח שיטה ייחודית ומתאמן קשה מאי פעם תוך שהוא לומד וקורא, באופן בלתי פוסק, כל דבר אשר יסייע לו להתפתח בדרכו.

​

1965 – נולד בנם הבכור של ברוס ולינדה, ברנדון ברוס לי. אביו של לי נפטר מספר חודשים לאחר מכן.

​

1966 – לי משתתף בסדרה הצרעה הירוקה (The Green Hornet), ובשלושה פרקים של בטמן בדמותו קאטו. מאוחר יותר, ברוס השתתף גם בסדרות נוספות, בסרט ובכוריאוגרפיות בסצנות לחימה.

​

1967 – הופיעה בפעם הראשונה ביומנו של ברוס המילה בסינית: ג'יט קון דו, השם שהגדיר את שיטתו של לי,

שפירושו: הדרך של האגרוף המיירט.

​

1968 – ברוס עושה הדגמות רבות ומתחיל להתפרסם. בין תלמידיו המפורסמים: סטיב מק-קיין, קיריים אבדול ג'אבר, ג'ימס קובורן ורומן פולנסקי בין היתר. כמו כן, נפתח הסניף השלישי של המועדון של לי.

​

1969 –  נולדה בתם של ברוס ולינדה, בשם שנון לי.

​

1970 – בביקור אצל משפחתו, ברוס מגלה שהוא מאוד מפורסם בהונג קונג בזכות הסדרה האמריקאית הצרעה הירוקה, שנקראת שם "המופע של קאטו", שהינו השם של הדמות שהוא מגלם בסדרה. הוא ניצל את ההזדמנות להתארח בתכניות טלוויזיה, להתראיין ולעשות הדגמות.

באותה שנה, ברוס נפצע קשה בגב במהלך אימון, כתוצאה מהרמת משקולות כבדים מידי מבלי לבצע חימום כנדרש. הפציעה גרמה לו להישאר צמוד למיטה במשך שישה חודשים, ועל אף התחזית הרפואית הפסימית (שאולי אפילו לא ישוב ללכת), כנגד כל הסיכויים, הוא הוכיח לרופאים שהם טעו ושב להתאמן והפך ללוחם אפילו טוב יותר. את הזמן שנמנעה ממנו פעילות פיזית בשל הפציעה, ניצל ברוס כדי לערוך את החומר שכתב בשנים הקודמות, וגם לצייר ולכתוב עוד על שיטתו לקרב יעיל. חלק גדול מהדפים שרשם בתקופה זו, נכנסו לספר בשם אומנות הג'יט קון דו (Tao of Jeet Kune Do), שהתפרסם לאחר מותו.

​

1971 – ברוס לי התאכזב פעמיים. הסרט The Silent Flute התבטל, ובסדרה The Warrior, בה ברוס לי היה אמור להופיע כשחקן הראשי, החליטו לשנות את שמה לקונג פו, ובמקום ברוס, העדיפו את השחקן דיוויד קאראדין לתפקידו של לי. בשביל הוליווד, ברוס לי היה נראה "סיני מידי".

ברוס לי משתתף במספר תוכניות של סדרה בשם Longstreet בכיכובו של ג'יימס פרנציסקוס ושם מגלה חלק מהג'יט קון דו שלו.

לאחר זמן קצר, לי קיבל הצעה לשחק בשני סרטים ממפיק סיני בשם ריימון צ'וו. ברוס הסכים מיד מכיוון שהרגיש שמבזבז את זמנו באמריקה לאחר שהוליווד הפנה לו את הגב.

בסוף אוקטובר התקיימה הצגת הבכורה של הסרט The Big Boss  בהונג קונג, והסרט הראשון במינו, הופך לשובר הקופות מכל הזמנים. הסרט הפך את ברוס לי לגיבור עבור כל הסינים.

​

1972 – הסרט השני של לי, Fists of Fury, מציב שיאים חדשים ושובר קופות גדול עוד יותר לעומת הסרט הקודם. בזכות סרטו הראשון, The Big Boss ,בו ברוס מגלם אומן לחימה סיני שנלחם ביפנים שהרגו את המאמן שלו, הוא מקבל רשמית את מעמד הגיבור הלאומי. לי מקבל גם את ה- Golden Horse Award (כמו אוסקר של יבשת אסיה).

ברוס מייסד יחד עם ריימון צ'וו, חברת ההפקה בשם Concord Films, שמשלבת את הכישרון של אחד עם היכולת הכלכלית של השני. מהשילוב הזה נולד הסרט השלישי של ברוס: The Way of The Dragon , בו היה לו חופש מוחלט מכיוון שלי היה הבמאי, הכוכב הראשי, התסריטאי והמפיק השותף. צילומי החוץ נעשו ברומא, כאשר בקולוסאום התרחש הקרב הטוב ביותר שצולם בכל הזמנים, בו ברוס מתמודד מול צ'אק נוריס.

ברוס מחליט להתחיל בפרויקט הכי גדול שהיה לו עד כה: The Game of Death. בסרט, ברוס ניסה להראות באופן פילוסופי יותר את אומנות הג'יט קון דו, עם קרבות בשלבים שונים מול הלוחמים הטובים בעולם של אותה העת. הצילומים החלו בספטמבר 1972, אבל במהלכם, קיבל ברוס את ההצעה שחיכה לה זמן רב: לצלם את הסרט הראשון והגדול של אומנויות לחימה ברמה עולמית, עם הפקה משותפת אמריקנית (Warner Brothers) ואסיאתית (Golden Harvest). בדצמבר, The Way of The Dragon מגיע לשיאים חדשים וברוס שובר שוב קופות ביחס לסרטו הקודם.

​

1973 – בתקופת הצילומים של הסרט האחרון של לי, Enter the Dragon, ברוס מקבל מה שנראה כמו התקף אפילפסיה, מאבד את ההכרה ונלקח לבית החולים. ברוס טס ללוס אנג'לס להיבדק והרופאים טוענים שהכל תקין, ושבגיל 32 יש ללי גוף של בחור בן 18.

ב-20 ליולי 1973, בזמן שברוס לי ושחקנית בטי טינג פי משוחחים על הסרט  The Game of Death, ברוס מרגיש כאב חזק בראשו ונשכב במיטה, לאחר שקיבל מבטי תרופה בשם Equagesic. ברוס פונה לבית חולים Queen Elizabeth ובשעה 23:00 קובעים את מותו. כל העולם היה עסוק בלשער מהי סיבת המוות: המפיות הסיניות, מכה סודית, יותר מידי סקס ועוד. הסיבה האמיתית למותו של ברוס לי היתה אירוע מוחי שהתרחש כתוצאה מרגישות יתר למרכיב של התרופה שהוא קיבל מהשחקנית בטי.

ב-25 ליולי 1973, מתקיימת ההלוויה של ברוס בהונג קונג ומגיעים כ-25 אלף איש. כמה ימים לאחר מכן, לי נקבר בסיאטל, בטקס הרבה יותר אינטימי עם משפחתו וחברים. באוגוסט של אותה שנה, מתקיימת הופעת הבכורה של סרטו Enter the Dragon, שמעלה את ברוס לי לרמה של כוכב קולנוע הוליוודי.

​